תוכן

טז) ועתה צריך לתת טעם, למה אור היסוד ומלכות, שניהם עלו עד הדעת, למעלה מן הת"ת. ואמנם הטעם הוא, כי היסוד נקרא משכיל לאיתן האזרחי, כמ"ש בסבא דמשפטים, שאמר, כי זה המשכיל שהוא יסוד, הוא לעילא, והוא לתתא, גם רמזו בזוהר פקודי בהיכלות, כי יוסף איהו לעילא ואיהו לתתא. והענין הוא, כמ"ש אצלנו, בענין תפלת המנחה, כי אז ז"א מזדווג עם לאה, ורגלי לאה מסתיימים במקום החזה דז"א, וא"כ איך מזדווג ז"א מחציו למעלה עם לאה. (שאינה מגעת רגליה אלא כנגד היסוד החזה שלו) אבל הענין בקיצור הוא, כי שליש היסוד התחתון דז"א, עולה בשליש עליון דת"ת, ושם מזדווג עם לאה. כי זאת היא המעלה שיש אל היסוד, יותר משאר ספירות, שהוא יכול לעלות עד הדעת, בכל זמן שרוצה לעלות. וז"ס תפלת יוצר דשחרית דשבת, שתקנו בו ז"פ הכל.